החלטה בתיק עע"ם 9717/04

א.        בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 9.1.05 (עע"ם 9717/04-א'), בה נדחתה בקשת המבקשים לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת מיכל רובינשטיין) בתיק עת"מ 1083/04 (להלן: פסק הדין קמא).

ב.        פסק הדין קמא הורה על סגירת תחנת הדלק שמפעילים המשיבים, לאחר שנקבע כי המרחק בינה לבין בית הספר אורט (המשיב 8) נופל מהמרחק הקבוע בתקנות הבטיחות לגבי מוסדות חינוך של תמ"א 18. ביום 27.10.04 הוגש ערעור לבית משפט זה (עע"מ 9717/04), הקבוע להשלמת טיעון בעל פה ביום 21.3.05. שלשה חודשים לאחר מתן פסק הדין, ביום 29.12.04, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור. בעקבות החלטה זו הוגשה לבית משפט זה, ביום 2.1.05, בקשה לעיכוב ביצוע. לאחר שקיבלתי את תגובות המשיבים, החלטתי ביום 9.1.05 לדחות את הבקשה, בעיקר בשל שיקול אחד - בטיחותם של תלמידי בית הספר, כמפורט בהחלטה.

ג.        ביום 26.1.05 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה. נזכר כי טרם מתן ההחלטה מיום 9.1.05  פנו המבקשים למשיבה 3 - הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, בהצעה לשנות את מיקום משאבות הדלק, כך שלאחר השינוי ובצירוף הקלה של 10% אותה מוסמכת לאשר המשיבה 3, יעמדו המבקשים גם בפרשנות המחמירה שהעניק בית המשפט קמא לתקנות הבטיחות. לאחר מתן ההחלטה, ביום 18.1.05, נפתח תיק בניה 2843 - "תכנית שינויים לתחנת תדלוק דרג א'", והמבקשים הצטוו מטעם המשיבה 3 לפרסם את בקשתם בהתאם לסעיף 149 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, וכן עשו. לשיטת המבקשים, הסיכוי לבקשה טוב, הבקשה תידון בתוך זמן קצר, ולכן יש מקום לעיכוב ביצוע. ביום 27.1.05 העברתי את הבקשה לתגובת המשיבים.

ד.        המשיבים, איש בדרכו, התנגדו למבוקש. המשיבות 2-1 טענו, כי טרם הוסר האיום הבטיחותי על התלמידים. ועוד, המדובר בתהליך תכנוני ארוך. המשיבות 4-3 ציינו, כי "כדבר שבשגרה, הצוות המקצועי בוועדה המקומית דרש שהבקשה להקלה תפורסם עוד בטרם תובא הבקשה לדיון... אין בעצם הפרסום משום גילוי דעת שבכוונת ועדת המשנה... להיענות לבקשה". בקשר להיתר המבוקש הסמכות נתונה לוועדת המשנה של הוועדה המקומית, ולשם הקלה יש צורך גם בחוות דעת שלפיה הקלה זו אינה פוגעת במטרות התמ"א, וזו טרם ניתנה. משיבה 8 סבורה, כי אין בבקשה עדיין שינוי נסיבות, ודרכו של ההליך עודנה ממושכת.

ה.        לאחר בחינת תגובות המשיבות לא מצאתי עילה לשינוי החלטתי הקודמת. כאמור, השיקול המרכזי שראיתי לנגד עיני היה בטיחות התלמידים לפי דרישות החוק. גם אם עדיין נטען הנושא בלהט דווקא על ידי המשיבות 2-1 בעלות האינטרס הכלכלי, לא מצאתי בתגובת המשיבות 4-3 - הועדה המקומית וראש העיר - שהן הרלבנטיות ביותר במובן האינטרס הציבורי, משום תמיכה בבקשה לעיכוב ביצוע. אף אם אינן שוללות מכל וכל אפשרות למתן היתר, הדבר טעון החלטת ועדת המשנה, לאחר חוות דעת מקצועית בעניין ההקלה, ולעת הזאת אינן בנמצא והדרך לא תמה. עוד הוזכרו הליכים בעניין הפרת תנאי הרשיון שננקטו נגד המבקשת 2 ומנהלה הכללי. עלי לחזור על שנאמר בהחלטה מיום 9.1.05, כי שומה עלי לנקוט בדרך של הקפדה על דרישות המחוקק בנושא דנא, מן השיקולים שפורטו. לפיכך אין בידי להעתר לבקשה לעיון מחדש.

ו.        הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ש"ח לכל אחת מן המשיבות 2-1 (יחד), 4-3 (יחד) ו-8 או למבקשות, לפי תוצאות הערעור.

           ניתנה היום, כ"ב בשבט תשס"ה (1.2.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: